חלק ב' - העיר החכמה שחוברה לה יחדיו

בחלק א' של המאמר הגדרנו עיר חכמה/בטוחה/מקושרת, והצבענו על שתי שיטות בקרה ומעקב אחר עיר חכמה – תקן בינלאומי וישראלי, ומחקר אקדמי. זיהינו את הכוחות המניעים מהלכים אלה, והתייחסנו לסקר מנהלים שבדק גורמים מניעים ומעכבים. עברנו ליעדים ברמת העיר,  וסקרנו שני מהלכים מקבילים – אפיון השירותים במבט לשנים רבות קדימה, ואפיון התשתיות התומכות בשירותים אלה. הצבענו על דוגמאות מייצגות לשירותים עירוניים במסגרת עיר חכמה. מכאן אנו עוברים לחלקו השני והאחרון של המאמר המתמקד בתהליך הישום ובתוצאותיו.

 

ארכיטקטורת ישומים -

יש להבחין בין שירותים שמבקשים רק קישוריות, לבין שירותים אותם יש להקים או לשדרג. הקמת/ שדרוג שרות יכולים להיעשות על בסיס חוות שרתים של העירייה, או שימוש בשירותי ענן פרטי ו/או ציבורי. יש להקדיש תשומת לב רבה לאבטחת המידע.

מטרת תשתית התקשורת היא לקשר את המשתמשים אל הישום. תשתית התקשורת יכולה להיות פרטית, ציבורית או שילוב שלהם. יש לגבש ארכיטקטורה מתאימה, מומלץ על בסיס "תשתיות מקדימות ביקוש". דוגמא גנרית לתרשים הרשת:

 

מהם השיקולים בעד הקמת רשת תקשורת עצמאית לעיר?

  • עצמאות מספקי תקשורת חיצוניים;

  • מיזעור התנגשויות ופגיעה בתשתיות אחרות;

  • הקטנת זמן התקנה;

  • פישוט תהליך קבלת רשיונות ואישורי בניה;

  • תקשורת ברמת שרות משופרת;

  • גישה לשרותי תקשורת מתקדמים;

  • יתירות שתקטין פרקי הזמן ללא שירות בעשרות אחוזים;

  • אפשרות למכירת שירותי תקשורת וסיבים אפלים.

רשת כבלים סיב אופטיים בשילוב עם עורקים אלחוטיים נותנת מענה לכל הדרישות שהוזכרו.

איך ניגשים לפרויקט עיר חכמה?

  • קבלת החלטה עקרונית על כניסה לנושא;

  • הקמת צוותי עבודה לאפיון הצרכים;

  • בחינת חלופות למימוש ואומדן תקציבי;

  • זיהוי גורמים העשויים לסייע כספית או אחרת;

  • מינוי מנהל פרויקט, צוות מקצועי, ועדת היגוי;

  • שילוב התושבים בתהליך.

ואיפה הכסף (כלומר- מקורות תקציביים)?

ככלל, הרשת היא מרכיב בשיפור השירותים העירוניים לציבור, ולכן מחייבת השקעה (Capex) והוצאה שוטפת (Opex). ניתן לזהות מקורות כספיים נוספים:

  • משרדי ממשלה (בטחון פנים, תחבורה);

  • יזמים כחלק ממחויבות הפיתוח שלהם;

  • מכירת שירותים לגורמי חוץ.

כך תראה העיר המקושרת המתקדמת:

 

תוקם תשתית תקשורת, שתכלול אינטרנט רחב פס, תקשורת דיבור, נתונים ווידאו למשרדי העירייה ולמוסדות החינוך, אינטרנט חינם ברחובות ובכל המבנים הציבוריים, בקרה על חשמל, תאורה, ביוב, מים, תחבורה, כבישים חכמים, תשתיות תקשורת לכוחות הצלה ובכללם משטרה, עזרה ראשונה וכיבוי אש, קריאת מוני מים מרחוק (Automatic Meter Reading), שלטי מידע לציבור ((digital signage, אפשרות לתקשורת דיבור ותמונה בין התושב לבין המוקד העירוני, בטחון ובטיחות, מצלמות בקרה, טיפול באיכות הסביבה, שיפור שירותי התרבות לאזרח, ועוד.

התשתית העירונית תשמש גם כגיבוי לתקשורת הסלולרית במקרה חירום, או בזמן תקלה ברשת הציבורית. רשימה זו היא דוגמא למגוון שירותים שילך ויתרחב, ובחלקו קיים ופועל כיום.

כיום כל ספק שירותים מתקשר בנפרד עם התושב; בעיר העתידית תהווה העירייה מוקד מידע לכל אזרח, ובין היתר תשלב את המידע המגיע מגורמים שונים.

על העיריות להכיר בתשתית התקשורת כחלק בלתי נפרד מהתשתית העירונית, ולקדם תשתית כזו בשכונות חדשות ובאיזורים קיימים, בעצמן או באמצעות חברות חיצוניות. כל עיר תוכל לבחור האם היא מקימה תשתית לצרכיה היא, או שתקים תשתית לתועלת הציבור כולו ותמנע הקמה של תשתיות מסחריות מרובות וכפולות ותוכל להשכיר את שירותיה למפעילי התקשורת- אפשרות שמחייבת רגולציה מתאימה. הכלל בתקשורת קובע כי יש להקים תשתיות מקדימות ביקוש, כדי שלא יווצר מצב בו העירייה אינה מסוגלת לספק את התשתית הנדרשת. לצורך כך יש לעקוב אחר התפתחות הצרכים, ולא פחות מזה- אחרי ההתפתחות הטכנולוגית. יש להכין תכנית אב לתקשורת עירונית, בדומה לתכנית אב לבינוי, למים, לביוב ולכבישים.

 

אנחנו עומדים על סיפה של מהפכה נוספת, ומי שיתחבר אליה, ישכיל לנצל את יכולותיה, ויפתח יכולות נוספות – יזכה.

 

המאמר מתבסס על הרצאה שנתן מיקי ברקאי במפגש meetup של לשכת טכנולוגיות המידע במשותף עם ארגון יועצי מערכות תקשורת בחודש יוני 2018. מיקי חבר בשני ארגונים אלה.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

כל הזכויות שמורות 2017 | עיצוב גרפי: יפעת מאירי גוריון

הלשכה לטכנולוגיות המידע

טלפון 03-9040997
פקס:  03-9040998

מייל: alona@sysnan.co.il

        jana@sysnan.co.il

מועצה איזורית דרום השרון